ומשכן גופיה מנ"ל, דכתיב "עשר אמות אורך הקרש", וכתיב "ויפרוש את האאוהל על המשכן", ואמר רב, משה רבינו פרשו, מכאן אתה למד גבהן של לויים עשר אמות. - שבת | עין איה
שבת, פסקה ג׳
פרק עשירי - לא מוגה
שבת, פרק עשירי - לא מוגה, פסקה ג׳
ג׳
ומשכן גופיה מנ"ל, דכתיב "עשר אמות אורך הקרש", וכתיב "ויפרוש את האאוהל על המשכן", ואמר רב, משה רבינו פרשו, מכאן אתה למד גבהן של לויים עשר אמות.
יסוד השקפת העולם להבחין את אור הקודש המתגלה על ידו, שהוא יסוד הארת המשכן, הוא מסומן בתכונת הגובה, הכולל, היסוד המספרי, שהוא מכון כל קצב ושיעור, עשר אמות. וזאת התכונה היא מתיחשת ללויים, שהם שומרים מבחוץ, שזאת ההשקפה הבאה מהשערת המפעלים, זאת היא הקדושה החצונה שגם היא (היא) מוכרחת לבא ע"י צינור הקודש של משה רבינו, כח התורה בחביון עזה, אבל זהו לא מצד עצמות המגמה שתבא לתעודתה ע"י השיקוף הפנימי, הארת התורה בעצמה, רק משום הכנה וכח של נשיאת התורה, שזהו ערך הלויים, שהם מקבלים גם כח המכין הזה שיש לו ערך חצוני לגבי הפנימי היסודי, שהוא עומד למעלה מכל שיעור עולם ובנין נבראים. ע"כ למדים אנו מכח פרישה זו, גבהן של לויים עשר אמות.