אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה.

השראת השכינה היא עומדת הגבה מאד, למעלה למעלה מכל הופעת רוחני]ו[ת קדושה מושכלת. השראת השכינה היא ]ה[התגלות האלהית ממקור חיי החיים של כל ההויה, לשם אותה המגמה האידיאלית העליונה של הזוהר האלהי בחפץ העליון בהויתו כולה. השראת השכינה פוגשת את האורה הנשמתית, לא במקצע מיוחד ורשום ביחידותו הפרטית, כי אם מקפת את הכל ומסדרת את הכל לעילוי המאושר העליון, ומתוך כך היא מכינה את מפעלה בכל התכסיסים שהם דרושים להביא את המגמה האלהית לרום תעודתה. ומראש מקדם היא מכינה את האישיות המוכשרה להתעלות זו של השראת השכינה, להיות מזויין בכל הציורים ובכל התכונות, בכל הכשרון המעשי ובכל ההשפעה הצבורית, שהאורה האלהית צריכה להגלות ע"י כולם, ולהעלות את כולם ואת הכל על ידם. למעלה מכל חכמה והגיון היא ההארה האלהית, אבל כל אוצרות החכמה הם משמשיה, ציורי החכמה הם בסיסים לה, והוכנה בשביל כך בנשמת הנושא עליו את העטרה המזהירה בזוהר האלהי של השראת השכינה, ומוכרח הוא שיהיה חכם. אבל לא בתכונה ציורית של הבנה וידיעה לבדה די לה, ליד האלהית הגדולה הפועלת על המציאות כולה. המעשים צריכים לבא יחד עם הציורים. כל מפריעים מהתגשמיותן של התוצאות העליונות הכבירות לשם תיקון ושכלול של כל היש, מוכרחים הם שיסורו בחוזק היד של הגבורה המפעלית. ולשם כך, גבור מוכרח הוא להיות בעל ההשראה של השכינה. ולא פועל על עצמו, ולא מתבודד בחוגו, מוכרח הוא להיות איש האלהים של השראת השכינה. מופיע ביקרת אורו על החברה מוכרח הוא להיות, והעושר צריך שיהיה סגולתו. כל מכשיר היותר רחוק צריך שימצא על ידו, להגשים את מאויי הקודש הסוערים אשר בנשמתו האלהית. ועל כן, שיהיה גם כן עשיר. וכל האידיאלים הללו, בחוסן יקרתם הרוחנית, במגמתם הפנימית, צריכים הם לעמוד בתכונה כזאת, שכל מה שיש בהוייתו של הנושא הקדוש הזה, בחיר ד', שהשראת השכינה היא נחלת חבלו, לא יהיה סותר את האצילות העליונה של נשמתו, כי עוזר לה ומרחיב את גבוליה. ומתוך כך, הרי גופו מוכרח הוא שיתרחב גם הוא ברוחב נשמתו האדירה, בחיל קודש של חוסן יקר, קודש הקדשים, ובשביל כך גם על הגידול הגופני שלו מופיע אור האצילי ורושם את רשמיו בגלוי, עד כדי התגדלות גופנית חטובה להיות בעל קומה. ובקומה שלמה רוחנית, המופעה בהתגלותה בקומה גופנית שלמה, העומדת כולה בהתאמה למאויי הקדושה האדירים באדר האלהי, יכול להופיע האור החי בהויה, שמתגלה באישיות יחידה, העומדת לנס עולם ולתחיית דור דורים. ובחיר יצורים כזה, ראוי הוא לאותה ההופעה החיה של ממלכת הקודש שבהויה בכליל תפארתה, בהיותו חכם גבור ועשיר ובעל קומה.