ותסברא, והא כתיב אלה המצות, שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.

אותו המקור העליון שממנו באה הנבואה העליונה, שמצות קיימות לדורות באות ממנו, הוא יסוד אור עליון שלא יש לו שום אפשרות להיות הולך ונמשך לגילויים תדיריים חדשים בכל דור ודור. רק רועה הנאמן, הוא נבחר מראש מקדם להיות צופה באותה אספקלריא המאירה, שמשם מצות קיימות וקבועות באות לעולם. וכאשר נחתם חזון עליון זה, אי אפשר כבר למצוות שתהיינה נוספות ומתחדשות. ואותה מדרגת הגלוי והפתיחה הנמצאת במדתה של תורה, הבאה מאותו התוכן המיוחד כמו התוכן החבוי והנסתר, מדה אחת להן, שאי אפשר להן להיות באות ומתגלות, אחרי ההופעה הנפלאה והמיוחדת במציאותה. סוף סוף אלה המצוות, שאין נביא רשאי לחדש מעתה.