"אמר רב יוסף, הפוכה סדום והפוכה מיליה, גברא הוא דלא טבע כשורא טבע.".

שני דברים ראויים הם להיות מצטרפים להעמדת העולם: קיום החיים ושכלול הבנין, שהוא תוכן של תקון החיים. וסבר רב יוסף לומר, שאם הרשעה הצפונה בלב האדם שנתגשמה בסדום, גם אחר איבודה, שעושה רושם של קיום החיים בעולם, מהא דלא טבע גברא בימא של סדום, אבל הבנין של העולם מוכרח הוא לקחת את רושם חזוקו ממקור יותר נשגב מאשר מהרושם של מהפכת סדום. ועל כן גברא הוא דלא טבע מפני שרישום של קיום החיים ודאי בא מתוך ידיעת הפיכתה של סדום בעון מאסה את הצדקה. כשורא טבע, להביא גם כח בנין ושכלול לעולם לא יספיק הלימוד הבא מעונשם של רשעים, כי מקור יותר עדין ויותר טהור זקוק הוא להביא את העולם לבנינו והתפתחות שכלולו.