רמי בר יחזקאל אמר, בביהמ"ד היו יושבים ושמעו קול מאחורי ביהמ"ד, כסבורין היו שבאו עליהם אויבים, דחקו זב"ז והרגו זא"ז יותר ממה שהרגו בהם אויבים.

לא דוקא את הפעולות החומריות, את החיים החשכים של עסקי החומר, מהפך הדמיון לרעה, כשידו כבדה מצד ההתמכרות היתירה לצדו, מהפך ג"כ את האור לחושך. וממקום שהאורה צריכה לצאת, מביהמ"ד, משם יוצאת מארה ופחד רעה. דברי אלקים חיים המוסיפים עז וגבורה, מתהפכים בידי בעלי הדמיון הכוזב לדברים נפסדים, מזיקים ומפחידים פחד רעה. וכ"ז בא מצד הירידה הראשונה של עזיבת ד' וחדלון ההסתכלות של דעת אלהים באמת. ע"כ נכנס קול זועת הפחד הדמיוני הנהפך לרועץ, גם בביהמ"ד, ועושה שמות יותר מכל צר ואויב.