אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, המותח תוט של תפירה בשבת חייב חטאת.

תכונת המלאכה איננה תלויה בצורה החיצונית שלה, דהיינו כמה כח היא צריכה שיהי' האדם מוציא עליה עד שתעשה, אלא בתכונתה הפנימית, בצורתה הרוחנית, כלומר באיכות תיקונה והבאתה איזה דבר לידי שכלול. ואע"פ שבכל הדברים ע"פ רוב הדברים מורכבים יחד, ומלאכה המביאה איזה דבר לידי שכלול והתקנה היא ג"כ באיזה אופן פעולה המוציאה איזה כח חשוב מהאדם [אל?] הפועל, למדנו שההרכבה הזאת היא מקרית. ואם יזדמן שהצורה המלאכית תעמד באיזה דבר מפני התקנת תכליתה, וכח רשום לא יהיה נדרש להיות בא עמה להופעתה, לא תרד בשביל כך המלאכה מערכה ושמה וחיובה לעושה אותה ביום שבת קודש שהמלאכה האסורה בו עיקר צד חיובה הוא מפני צורתה הרוחנית של ענין המלאכה, והמותח חוט של תפירה, שהכח הנדרש ע"ז והרגשת הפעולה בכמותה כאין נחשב, מ"מ הצורה המלאכית שלמה בזה בהתקנת שכלול הבגד המתפרד לחלקיו בהעדר מתיחתו של החוט, ובזה בשבת חייב חטאת.