מנין שמרחיצים את המילה ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים".

הרושם הקבוע בטבע ובנפש הוא היוצא מתוך החזרה של הרשמים, בצורה ששם של קביעות בא עליה. בהסכמה בתורה ובעולם, הכפילות המשולשת היא רושמת את התדיריות, היא עולה בשלש המדריגות שבהויה, מציאות, מקרה, קבע. האחדיות מסמנת רק את המצוי, השניות כבר פושטת את היד לרשם המקרה המתאר)ת( את המצוי, המתלוה עמו אבל גם מהר עוזבתו. השלישיות, זהו כבר צעד לקביעות. והרישום מתחזק בכל ענין. במאורע של חולי, שלשת הימים של מכאובים, רישומי שלש חליפות זמנים בצורה מכאיבה, עושה רושם של מחלה בתקפה, באה עד ראשיותה, שהתכונה של הבריאות, שהוא חוק ד' בחיים, כבר מתעוררת לעומתה לדכאותה. וביום השלישי בא התוקף של המכאוב, שנופל אח"כ ומתמעט, שנאמר "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים".