ת"ש "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן".

חידוש הצורה הרוחנית של האומה, בהשפעת הקדושה באופן הנראה לחושים, בקנין של נחלה הנמסרת לדורות, הופיע בחידוש החודש הראשון, ראש חדשים, חודש האביב, המורה על הקישור הגדול שיש לכל היקום עם חידוש הצורה הישראלית, הנותנת נשמה עדינה רוחנית עליונה באף כל יציר נברא. עברה השנה הראשונה, החרות פעלה את פעולתה, התרוממו עד הגובה העליון במתן תורה, עבר עליהם כוס התרעלה של העגל, שסופו גם הוא בכל עומק מרירותו לטובה יהפך, להורות שגם הנפילה הרוחנית היותר איומה, לא תשבית את הוד הקודש אשר לאומה עליונה, בת אלהים זאת, והוחל התיאור המשוכלל בפועל הגשמי. בשנה השנית נקראו, אחרי אשר התעודדו מנפילתם, לחיים חדשים, ברית עולם לא תשכח. השנה השניה בצעדה לא הניחה חלק ממנה מבחוץ, כולה כנוסה היא בתקופת הוד הפריחה, באחד לחודש.- והמשכן, החובק בקרבו כל רזי עולמים, כל יחוסי ההויה בגלמיה והופעותיה השונות, ברוחניותה היותר עליונה, ובכל הוד מוסריותה וצחצחות רעיונותיה, תוקף נצחון קדשה ועזוז עליותיה במרומי שפרירי אל נורא הוד, ויחוס הכל אל נשמת ישראל הכוללת כל, המרקיעה למרומי כל,- המשכן הוקם, הכל פעל בעדו, כל איתניות העולם, שפעת רוח אלהים המחדש כל היקום, הקורא ליש בכללו לאור באור החייםלמטרת קודש נשגבה, רחפה בהקמתו, והוקם המשכן.