מחוייבות היחיד לאומה כולה
"...וכל אדם מכיר בלא התבוננות יתירה שחייב כל אחד מאישי החברה האנושית לבלתי עמוד על מדה המצומצמת בעניני קניניו הרכושיים במקום שטובת החברה דורשת זאת מאתו, אבל בנפשות, שם תגיע ההרעשה הנפשית עד מרום קצה. וכשהאומה מרגשת בהרגשה טבעית את עצמה כולה כאיש אחד מחולק לאיברים שונים, יקל עליה גם ציור העונש של דיני נפשות, שאע"פ שלא תגיע עוד בחיים החומריים לגופו של הנידון טובה מתיקון החברה שהוא במשפטו זה מתפרד ממנה, מ"מ הלא האומה, האדם הגדול, היא המקבלת את הטובה במילואה.
שבת פרק א׳ פסקה ע״א
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: ע״א - ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנויות, למאי הלכתא כו' שלא דנו דיני נפשות.