" ואם היה הכתוב עסוק בטהרה פועלת, הדורשת מעשה, היה אומר בתואר פעולה, ויטהר. אבל באומרו וטהר, הורה על הדעה של השבת הנפש למנוחתה, שבזה מאליה תהיה נטהרת, (והעברת) [וע"י העברת] הרשמים המקדירים מנגד עיניה תופיע עליה נהרה מעצם טבעה, כאשר עומק המציאות הוא טוב.
מהדורא בתרא – פרק ראשון פסקה ו׳
ספר: מהדורא בתרא – פרק ראשון
פסקה: ו׳ - אמר (רבא) [רבה] בר רב שילא, א"כ לימא קרא ויטהר, מאי וטהר, טהר יומא, כדאמרי אינשי איעריב שמשא ואידכי יומא.