" הטומאה כשהזדמנה ביום אחד, פעלה את פעולת ההפסד שלה בחיבור הציורים של אותו היום, עד שהפגמים הנפשיים מחוברים עם היום וציוריו. ע"כ כדי שתוכל להתחדש באדם רוח טהרה, צריך שיעבור הזמן ויחלשו אותם הציורים שהתרגשות הטומאה האפילה את אורי הנפש בהם. והנה יש בזה ענין שלילי וענין חיובי. השלילי הוא העברת רושם העבר, ובזה תשוב הנפש לאיתן טבעה שהוא טהור וטוב כאשר עשה אותה יוצר האדם ב"ה.
מהדורא בתרא – פרק ראשון פסקה ה׳
ספר: מהדורא בתרא – פרק ראשון
פסקה: ה׳ - וממאי דהאי ובא השמש, ביאת השמש, והאי וטהר, טהר יומא, דילמא ביאת אורו הוא, ומאי וטהר, טהר גברא.