"...כשתוקח במערכת היחיד, תצא ההוראה של נטיית האדם לדבקה במשפחתו מפני שיווי התכונות וכיו"ב מנטיות הטבעיות. וכשאכפה לך ויהבת לקריבה, שתכונתו רחוקה מתכונתך, דמיין לך לעם אחר שונה בסגולותיו...ובחק היחיד היא דוגמת אשת האב, שעינה צרה בחורגיה, מפני מחשבתה דאכלו לגירסנהא, ורק הם לדעתה יסבבו בבית דוחק וצרות מקום. ודמיון השנאה של עם אחר לאשת האב, היא השוויה נערכה מאד, שנאת העמים מקורה הפנימי הוא עניני סגולות ותכונות מחולקות, אמנם יתגשמו במצאם מקום בשאלות הנוגעות לעניני החיים.
ברכות פרק ט׳ פסקה פ״ג
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: פ״ג - אקרינן "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר". לאביי א"ל: בנך ובנתך נפישין כו' ואכפה לך ויהבת להון לקריבה, והווה לך כעם אחר. לרבא א"ל: דביתהו שכיבא ואתו בני' ובנתיה לידי אתתא אחריתא, דא"ר אר"י ב"א א"ר, מ"ד "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות", זו אשת האב.
