"...והנה הכהן הגדול, שכשהוא כתיקונו, [מצד יחסו הכללי] ראוי להיות ברום מעלת המוסריות והדעת את האלהים לאמתתה, לו צריך שתהי' נשקפת המציאות כולה וכל ארחות החיים הרבים בכל אחדותם, ע"כ אין צריך בציץ הקודש כ"א אזכרה אחת, קודש לד'. אמנם לא כן היא מעלת האיש הפרטי, הוא צריך לפזר תכליותיו, ועל כל חפץ יקר ערך יקרא שם ד' עליו.
שבת פרק א׳ פסקה מ׳
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: מ׳ - מ"ט כיון דאמר רבה בר"ה חייב אדם למשמש בתפילין כ"ש ושעה ק"ו מציץ, מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והי' על מצחו תמיד, שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כו"כ.