שייכות אדם מישראל לקדושה היא טבעית, שאמנם צריכה הדרכה איך לפתח אותה, אבל עצם קיומה אינו תלוי בהדרכה
"יראת ד' ואהבתו הקשורה בלבן של ישראל עם ד' אלה, בנוי' מכמה סיבות קדושות, מהן קבלת התורה, וההנהגה בתורת ד' המשיבת נפש. פעולת החינוך פועלת לרומם את הנפש בטהרת ההרגשה באהבת ד' אלקי ישראל. אמנם לבד מכל פועל של חינוך מעשי, פועלת הקדושה הטבעית מצד עצמה, בשום האדם על לבו שהוא ממקור ישראל, וע"כ הוא ראוי להיות חדות ד' מעוזו, ששם חלקו להיות מבני הגוי הגדול הזה אשר לו אלהים קרובים אליו. ועל זה א"צ שום כח יוצא אל הפועל, שגם זולת מעשים והדרכה ג"כ כבר נמצאת הקדושה המקורית הטבעית הזאת, שמרוממת את הנפש לשירה נפלאה בגאון ד'.
ברכות פרק ז׳ פסקה מ״ח
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: מ״ח - הי' ר"מ אומר, מנין שאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים, שנאמר "במקהלות ברכו אלהים, ד' ממקור ישראל".