ספר: ברכות

פרק: ט׳ - פרק תשיעי

פסקה: קל״ז - רב קטינא הוה קא אזיל באורחא, כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא גנח גוהא, אמר, מי ידע אובא טמיא האי גוהא דגנח מהו. (א"ל) כו' בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אוה"ע, מוריד כביכול שתי דמעות לים הגדול וקולם נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא. א"ר קטינא, אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין, א"ה גוהא גו