"והנה כלל ישראל היודע בידיעה ברורה וקבלה אמתית את האמת הברורה שבתוה"ק, הלא לא ירגיש כלל בכל הנשגבות שעשתה תוה"ק ע"י כחה האלהי, למחות בשטף עוזה על גבולה את כל שוטני' המסתתרים. כי הלא לא ירגישו כלל כי ישנם דברים מתנגדים שיכולים להזיק לתוה"ק וכל מגמתינו בכלל. אמנם הלא נמצאו מצורעים, הנדחים מחוץ למחנה ובסוף מחנה ישראל ילכו, והמה יסתכלו בכל דרכי העמים ויכירו את רוחם...בהיות הרוח כבר נכנסת לפני ולפנים בעומק התורה והעבודה לא תרגיש בכל אלה הרעות שיש להם מציאות. רק על הגבול יתראו ע"י המצורעים שהם בסוף מחנה ישראל, ותראה ע"י גבורתה של תורה ועזוזה, כאמור בנסע הארון "קומה ד' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך" הנסתרים והגלויים...ומצורעים כאלה הנפגעים מדיעות דומות לאלו, המה בסוף מחנה ישראל ישכנו, ומשם ירגישו את כל הרעות הצפונות שע"י רוח הזמן היו מוכנים לבא להשחית ולאבד.
ברכות פרק ט׳ פסקה ו׳
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: ו׳ - אלא מעברות נחלי ארנון מנ"ל, דכתיב "ע"כ יאמר בספר מלחמות ד' את והב בסופה וגו' ". תנא "את והב בסופה", שני מצורעין היו והיו מהלכין בסוף מחנה ישראל, כי הוו חלפי ישראל אתו אמוראי עבדי להו נקירותא כו' אמרי כי חלפי ישראל וקטלינן להו ולא הוו ידעי דארון קא מסגי קמייהו דישראל והוה קא מאכי טורי מקמייהו, כיון ד