" כלל המצות וחיובי התורה, ביחוד בדברים שבין אדם למקום, תכליתם היא לפעול על כל יחיד ג"כ את פעולתם הרצויה, לקרבת ד' ולקדושת המעשים המדות והדיעות, ועם זה להגביל את החיים בתכונתם הרצויה שלא להכביד יותר מדאי על האדם בהכבדות מוסריות, כמו שביאר הר"מ במו"נ בשלישי בשיווי של התורה עם הטבע.
שבת פרק א׳ פסקה ל״ז
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: ל״ז - אמרו ליה ולא ס"ל מר להא דר"י, דאר"י לוה אדם תעניתו ופורע.