" אדם גדול ורם המעלה בחכמה ומוסריות כרב יהודה, אין החולי וטעימת מרירות החסרון מתיחס לו כ"א להחברה הסובבתו, שלא השכילו אל ערך התועלת היוצאת מאיש גדול שכמותו בהיותו עמם. ע"כ להעירם יותר על התועלת, בא מעמד החולי והפחד של חסרונו מהם חלילה...ומובלט יותר שמאחר שעד כה עוד לא קבלו ממנו אותה התועלת האפשרית לקבל מטוהר נפשו הנעלה, א"כ ביחש אליהם היתה לקיחתו מאתם כיהיבה לעפרא, המורה על אבדן התועלת.

ברכות פרק ט׳ פסקה כ׳העתק