"השירה מורה על התרוממות הנפש למשאות נעלות, שמשקפת בהיותה מוכתרת בשכלה בבהירותו. והנה הנפשות מטבען נמשכות הנה לערוג לרוממות שלימות היושר והצדק האמיתי, ע"כ בעת רוממותן יאמרו שירה...והיין המשמח לבב אנוש הוא באמת משמח את האלהים, בהיותו לקוח במדה שתרומם כחות הגוף לעומת (ה)התרוממות הנפש הרוחנית, להיות עושה בפועל את המושכל בשכל וביושר לב.
ברכות פרק ו׳ פסקה ב׳
ספר: ברכות
פרק: ו׳ - פרק ששי
פסקה: ב׳ - ארשב"נ אר"י, מנין שאין אומרים שירה אלא על היין, כו'.