"בהיות האדם מוסגר בחוגו הצר, ולא ידע מאומה מהמון דיעות חביריו העוסקים בתורה וחכמה, איש איש כפי כשרונו, באמת ואמונה, הלא לא יוכל שאת כל דעה שהיא שונה מדעתו. ובזה תהי' הסבה היותר חזקה למחלוקת ומריבה, וחרב המדנים יתפשט עי"ז באומה, להיות חרב איש ברעהו, בפועל ובשוט לשון.
ברכות פרק ט׳ פסקה שמ״א
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: שמ״א - כדריב"ח, דאר"י ב"ח, מ"ד "חרב אל הבדים ונואלו", חרב על שונאיהם של ת"ח שיושבין בד בבד ועוסקין בתורה, ול"ע אלא שמטפשין כו', ול"ע אלא שחוטאין כו', ואב"א מהכא "נואלו שרי צוען".
