"אם שהניסים שנעשו לרבים, ודאי כשם שהמשקל של פעולתם הרוחנית היה לפעולה של התעלות הרגש השכלי לשעתם, כן הנחתם לזכרון באומה ובכלל הי' ג"כ כדי להשלים את המשקל של הרגש הנעלה ההוא החסר, כפי הראוי בכל דור ודור גם להפרטים שהם אברי הכלל, וההזדמנות של היחידים לבא במקום ההוא שאין דבר זה ג"כ במקרה, ע"כ החובה להשתמש בהמקרה ההוא המכוון לההשלמה הרוחני' המכוונת מראש.
ברכות פרק ט׳ פסקה ג׳
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: ג׳ - אניסא דרבים מברכינן, אניסא דיחיד לא מברכינן. והא ההוא גברא דהוה קאזיל בעבר ימינא נפל עלי' ארי' איתעביד לי' ניסא ואיתצל מיני', אתא לקמי' דרבא וא"ל, כל אימת דמטית להתם בריך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". ומר ברי' דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא כו' איברי לי' עינא דמיא ואישתי. ותו זמנא חדא הוה קא
