הלילה שווה בערכו ליום, למרות שעיקר העשייה היא ביום, אך ללא המנוחה בלילה לא תתאפשר העשייה ביום
"...כי כך היא מדתו של הקב"ה במעשה בראשית, שכל הבריאה כולה אחוזה היא בחלקיה יחד, וכל הדרוש לאיזה השלמה כללית מושפע הוא במדה רחבה באוצר הפרטי שממנו בא השפע. הבקר והערב יום אחד הוא, אע"פ שהיום הוא האוצר בקרבו את הוד החיים, את העבודה והרגשת החיים. אמנם הערב מספיק למנוחה וחליפת הכח, ע"כ הם יחד יום אחד בכללותם, שוים במעלתם לענין ההשלמה הכוללת. ע"כ גם העוסק בטובת הכלל, ודן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת, הרי כל פעולותיו הפרטיות נותנות בו כח להפיק בטוב טעם את ערך הדין.
שבת פרק א׳ פסקה ט׳
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: ט׳ - ר"ח ורבה ב"ר הונא הוו יתבי בדינא כוליה יומא, הוה קא חליש ליבייהו. תנא להו ר"ח ב"ר מדיפתי "ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב", וכי תעלה ע"ד שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית, אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב, כתיב הכא "ויעמוד