"הברכות, שנאמרות בלשון וכלי הדיבור, צריך האדם להכיר צד הדיבור שבהן כעין הכשר וכלי לההערה הפנימית וההכרה האמיתית שתבא ע"י הדיבור, בהרגשות הנעלות של דעת ויראת ד' שכלולות בעמקי הברכות, שגדולה פעולתן על פרטי האישים המברכים ועל כלל עם ד' הנלוים בעסקי הברכות איש לאחיו. ע"כ ההוראה על התכלית הפנימית של ההסכמה וההכרה הפנימית, תבא בעניית אמן שהוא אות הסכמה, וההסכמה תורה לעולם על ההכרה הפנימית אל המאמר הנשמע.
ברכות פרק ז׳ פסקה ג׳
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: ג׳ - אר"ח בר רבא, מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך, שנאמר "גדלו לד' אתי ונרוממה שמו יחדיו".