"...והנה ימות החול נערכים לעומת ההשתלמות של השכל המעשי, ויום השבת שהוא מוכשר להתרוממות הנפש הוא נאות ג"כ לצד העיוני שבתורה…ההסתכלות בפנימיותה וטעמיה של תורה ע"פ מערכי לב השכל האנושי, כ"א כפי מעלת הסתכלותו, "נר ד' נשמת אדם", דומה היא לערך המאור הכללי הנובע מרגשי האמונה הטהורה הכללית, שהיא מאירה בכלל האומה מצד אור ד' המופיע עליהם מקדושת ברית ד' אשר עמנו, לערך אור הנר הפרטי שבידי אדם לעומת אור השמש הכללי והטבעי.
שבת פרק א׳ פסקה נ״ב
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: נ״ב - לא יקרא לאור הנר, א"ר אם אדם חשוב הוא מותר. מיתיבי, לא יקרא לאוה"נ כו' אר"י ב"א אני אקרא ול"א, פ"א קרא וביקש להטות כ'. ר"נ קרא והטה כו'.