"אכילת הלחם בשמחה, מצב השמחה וטוב לב ראוי לו לאדם מצד טבע נפשו הישרה. אשרי האיש שמצבו לא יסיר אותו מטבעו הראוי לו.
ברכות פרק ט׳ פסקה פ״ד
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: פ״ד - אקרינן "לך אכול בשמחה לחמך וגו' ", לאביי א"ל: מרווח עסקך ואכלת כו', לרבא א"ל: פסיד עסקך כו'.
