"...אמנם המעצורים כולם שע"פ התורה שהם באים לטובת האדם נתחלקו לשני אופנים: הצד הכללי הוא מה שהוא טוב במוחלט, כבישת התאוה במדה הראויה, ששם כיוונה התורה להעמיד את האדם על מצב הקדושה והרוממות הרוחנית. אמנם ישנם דברים שאם הי' האדם זהיר בדרכיו ועולה במעלות הקודש ע"פ התורה והמצוה כראוי, לא הי' צריך לבא לידי מעצורים כאלה. ורק אחרי שנפל ממעלתו הדברים הללו צריכים לו כמו רפואה מרה לחולה, שיותר טוב הי' שלא יחלה.
ברכות פרק ט׳ פסקה מ״ה
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: מ״ה - "ונגע לא יקרב באהליך" שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך.