פילוג הרשויות הרעיוני, אינו צריך לכח אמיץ, לחומה בריח ודלתיים, הוא מתאים להתכונה המוסרית של האדם, שכל אחד הוא עולם בפני עצמו, כשם שהוא חוליא אחת מהשלשלת הגדולה של האדם כולו. נכבדת היא ההסכמה לפלג את הרשות בפילוג קלוש, המורה כי רק אות נדרש לסימן המחשבה, שהרשויות המיוחדות צריכות איזו חציצה ביניהן, ועצם השמירה יעשה רוח הטוב והיושר, הנובע מתקומת רוח האדם באור ד' אשר עליו, מאור תורה אשר תחייהו.
